דברים שלמדתי מסיפורו של שולחן 

דברים שלמדתי מסיפורו של שולחן

לפני כשנה, פנה אלי לקוח מארה"ב בבקשה בלתי שגרתית: הוא התעניין בשולחן צד עליו ציירתי שדרת עצים. ציור שדרת העצים על גבי השולחן, מוצא מאוד חן בעיני, אמר לי נתן (שם בדוי). הוא מזכיר לי את הטיולים הרבים שעשיתי עם הכלב שלי בשדרת עצים דומה. הייתי מעוניין לייעד אותו למטרה מסויימת: כלבי האהוב מת בשיבה טובה, ואני רוצה להניח על שולחן זה את כד הקבורה, (Urn באנגלית), המכיל את אפרו. האם תוכלי לייצר עבורי שולחן דומה עם מספר פרטים שונים? אני מעדיף שהרגליים ייראו כמו גזעי עצים, ועל המדף התחתון יהיה ציור של משטח עלים שונים ורבים.

הבקשה סיקרנה ואיתגרה אותי: מעולם לא שמעתי על קיומם של כלי קרמיקה לשמירת אפר של חיות מחמד. אבל כל יום לומדים משהו חדש.

• הנה הדבר הראשון שלמדתי:

בדקתי באינטרנט את המונח החדש והמוזר הזה, Urn ולמדתי שתרבויות עתיקות שונות, כמו תרבות המאיה שבאמריקה, או תרבות יוון העתיקה, היה נהוג לשרוף את גופת המת, ולשמור את האפר בכדים מעוצבים.

בהמשך החיפוש, מצאתי אתרים רבים המציעים מבחר עצום של כדי קבורה עכשוויים, גם לבני אדם וגם לבעלי חיים, בצורות ובחומרים מגוונים. יש כאלה שעשויים מקרמיקה, אבל גם אחרים מעץ, ממתכות שונות ועוד. חלקם דומים יותר לקופסה פשוטה, ואחרים מזכירים פסל.

מכיוון שזו היתה עבורי הזמנת עבודה ראשונה מחו"ל, שמחתי מאוד. נרגשת, ניגשתי לעבודה, ויצרתי שולחן משודרג, כך שיתאים לדרישות הלקוח, ויעזור לו לזכור את כלבו האהוב. הייתי מאוד מרוצה מהתוצאה. צילמתי אותה מכל הצדדים, ושלחתי אל נתן לביקורת. גם נתן היה מרוצה, ונתן את אישורו למשלוח. כשהתקבל האישור, עטפתי ושלחתי את המוצר לייעדו, מחכה בסקרנות לרגע שתגיע אלי תמונה של השולחן ועליו כד האפר.
תוכלו לראות את המוצר המוגמר כאן :

  • למדתי דבר שני: דרך האינטרנט אפשר להכיר ולהתיידד עם אנשים שבחיי היומיום אין סיכוי שהייתי פוגשת או מדברת איתם. מה רבה היתה אכזבתי כשלאחר מספר שבועות, קיבלתי מנתן את המסר הבא: השולחן הגיע ליעדו, אך הרגליים נשברו במשלוח...

• הנה הדבר הבא שלמדתי: חשוב מאוד להקפיד ולעטוף את עבודת האמנות שאנחנו שולחים, בשכבות רבות של חומר עטיפה. שום חסכון בזמן או בחומרי אריזה לא שווה את כאב הלב והאכזבה הגדולה, שלי ושל הלקוח, מכך שהמטען מגיע לייעדו שבור.

• היום, כשאני כותבת את סיפור המעשה, אני לומדת ומיישמת דבר רביעי ואחרון: אפשר להפוך כל לימון ללימונדה. אמנם סיפור המעשה לא נגמר בטוב, אבל לו הכל היה הולך חלק, בוודאי לא היה יוצא מזה סיפור מעניין.